דו"ח האוצר: הקיפאון בפריון קשור לכניסה של חרדים וערבים (?!)
לאחרונה נתבשרנו ע"י האוצר כי כניסת ערבים וחרדים לשוק העבודה גרמה לקיפאון בפריון. על פי סקירת הכלכלן הראשי באוצר, מאז 2015 חל קיפאון בגידול בפריון במגזר העסקי בישראל, אשר קשור ברובו, לפי הסבר האוצר, להגדלת חלקן של אוכלוסיות המאופיינות במיעוט כישורים הרלוונטיים לשוק העבודה.
אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בסקירתו השבועית (תחילת אוקטובר 2017) קבע כי מאז שנת 2015 חל קיפאון בגידול בפריון במגזר העסקי בישראל. ההסבר העיקרי שניתן הינו שהגידול בתעסוקה התרכז בענפים בעלי שכר ופריון נמוכים ובגלל שעיקר הגידול בעובדים ב-2016 מקורו באוכלוסייה החרדית והערבית, בעלות מעט כישורים שרלוונטיים לשוק העבודה.
הנתונים המספריים מדברים על כך כי בשלוש השנים האחרונות צמח המגזר העסקי בקצב ממוצע של כ-3%, שלמרות היותו גבוה בהשוואה בינלאומית, הוא נמוך בהשוואה לעשור הקודם. מאז 2015 חל קיפאון בגידול בפריון על כל סוגיו – פריון העבודה (התפוקה לעובד ליחידת זמן), פריון ההון (היחס בין כמות ההון המושקעת לבין התפוקה) והפריון הכולל (יעילות ניצולן של כל התשומות המשתתפות בתהליך הייצור). זאת לאחר שבשנים 2004-2014 צמח הפריון הכולל בקצב ממוצע של 1.7%. בין השנים 2015-2017 הצמיחה הממוצעת היתה שלילית באופן מתון.
העובדה שבשנים האחרונות נוצר קיפאון בגידול בפריון במגזר העסקי בישראל משמעותה שהצמיחה במשק מקורה בהתרחבות של תעסוקה ומלאי ההון בלבד.
כדי להבין את הסיבות שעומדות מאחורי הקיפאון בפריון במגזר העסקי, מציע האוצר מספר סיבות, ואנו נתייחס לכל אחת בנפרד.
גידול במשרות עם שכר נמוך ועובדים עם רמת מיומנות נמוכה - בשנים האחרונות יותר משני שליש מהמשרות נוצרו בענפים בעלי שכר ופריון נמוכים.
חשוב לשאול: מה המצב בלשכת התעסוקה – יש מחלקות שלמות לאקדמאים, אנשי מקצוע שמתקשים להשתלב בארגונים, ללא קשר למוצא העדתי שלהם, אזרחים בעלי יכולת שכר ופריון בינוניים/גבוהים/גבוהים מאוד.
הגידול משמעותי בתחומים המשויכים לקטגוריית השכר שנע בין 6,000-9,000 שקל בחודש: הגידול המשמעותי ביותר במשרות בשוק העבודה ב-2016 היה בתחום החינוך, עם תוספת של 17 אלף משרות. גידול בולט נוסף חל בתחום המסחר הסיטונאי והקמעונאי ובתחום תיקון כלי הרכב, עם תוספת של 15,500 משרות וגידול בולט חל גם בתחום הבינוי עם תוספת של 11,800 משרות.
חשוב לשאול: ערבים וחרדים יכולים להיות או מורים או מתקני מכוניות??
שינוי בכוח העבודה- שבא לידי ביטוי בשנת 2016 עם חלקו הגדול של הגידול באוכלוסיית גיל העבודה שנבע מהאוכלוסיות החרדית והערבית. שתי אוכלוסיות אלה מהוות למעלה ממחצית מהגידול באוכלוסייה ששייכת לשוק העבודה (מעסיקים ומחפשי עבודה). "עובדה זו משפיעה באופן ישיר על הפריון" נכתב בסקירה, "היות שמדובר בקבוצות אוכלוסייה שמאופיינות במיעוט כישורים הרלוונטיים לשוק העבודה".
חשוב לשאול: האם הפרדיגמה הזאת נכונה לנו : ערבים וחרדים = יכולות שכר ופריון נמוכים??
סיבה אובייקטיבית אחרת שניתנה קשורה לכך שבעוד שבעשור הנוכחי מסתמנת התאוששות בהשקעות אחרי עשור חלש יחסית, הרי שהצפי לתרומה חיובית של התאוששות זו לרמת הפריון – לא התממש. רמת ההשקעות הגבוהה לא תרמה לפריון בין היתר בשל תמהיל ההשקעות, שבו חל גידול ברכיבים שתרומתם לפריון פחותה.
המציאות היא שעיקר ההשקעות בשנים האחרונות התמקד בבנייה למגורים ובכלי הרכב – רכיבים שהשפעתם על הפריון נמוכה ועקיפה. פחות השקעות התמקדו בשנים האחרונות ברכיבים שהשפעתם על הפריון גבוהה, למשל מחקר ופיתוח, מכונות, ציוד ותשתיות. חלק מההשקעות שבוצעו בשנים האחרונות צפויות להשפיע חיובית על הפריון רק בשנים הבאות.
חשוב להיזכר מה הם הכישורים הנחשקים בשוק העבודה: חריצות, רצון ויכולת למידה, התמדה, אמינות, יכולת מחשבה, יכולת ביצוע. בעיקר.
לפי הסקירה ערבים וחרדים חסרים בכישורים אלו. התפישה כאן היא שגויה כמובן. הכשרה/לימודים/השכלה –אורכת מספר חודשים – כישורים כמו יכולת חשיבה מחוץ לקופסא, או אינטליגנציה רגשית למשל, אלו מתנות שלא רוכשים באוניברסיטה.
בעניין ההכשרה המקצועית הנדרשת - אפשר כאן לקחת דוגמה מתחום ההיטק שבמסגרת ההשקעה בשילוב חרדים, שמוכיחה את עצמה. ישנן חברות הייטק מובילות קורסי הכשרה מקצועיים, גם לכאלו שלמדו כל חייהם גמרא (אף ללא בגרות-רחמנא ליצלן), נשים חרדיות וכיוב'.
אם כן, הסקירה הכלכלית האחרונה משקפת למעשה את התפישה התרבותית שקיימת בארגונים מוסדיים. קיים צורך לשנות פרדיגמה ולעבור מפרדיגמה של פירמידה רב תרבותית למבנה אחר, ספירלי, שמתפתח, שמשקף ומסמל לנו "כשירות תרבותית". בתוכה האוכלוסיות השונות נהנות משוויון הזדמנויות אמיתי, לאור כישוריהם כבני אדם וכאנשים יצרניים ותורמים.
מאמרים נוספים
ב"ה